"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה"

לב טולסטוי / "אנה קרנינה "

 

 

במהלך הליכים משפטיים בין בני זוג בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני או שרעי או כנסייתי, לעתים הם נמצאים במצב רגשי וגם כלכלי סבוך, לרבות ובמיוחד כשמתמודדים הם אל מול הוראות חוק ופסיקה לא ידועות להם, ובמיוחד כשלאחרונה עניין דיני המשפחה משתנה ללא הרף.

 

בדין הישראלי קיימות שתי דרכים לסיים את קשר הנישואים;

 

הראשונה: כאשר מדובר בזוג יהודים, נוצרים, מוסלמים,  בלי כל קשר באם נישאו בטקס דתי או אף אם נשואים בנישואים אזרחיים, הם יגישו תביעה מתאימה לבית דין רבני, כנסייתי או שרעי, שלו סמכות יחודית לדון בעניין הגירושין בין בני זוג, ואשר יסדיר בינהם את הגירושין, ובהליך זה נדרשת הסכמת הצדדים לגירושין, שכן על הבעל למסור לאישה ועל האישה לקבל מהבעל את גיטה.

 

השניה: כאשר מדובר בזוג מעורב, שלא נכלל בין הזוגות כאמור לעיל, יגישו בקשה מתאימה לבית משפט לענייני משפחה להתיר את נישואיהם, והשופט אינו בודק האם ישנה הסכמה של שני הצדדים להתרת נישואין, ודי בכך שאחד מהם מבקש להתירם.

 

האם ועל מי מהצדדים חלה החובה לשלם מזונות הילדים הקטינים ובאיזה סכום מדובר, תלוי בקרטריונים  רבים, כגון מצבם הכלכלי של הצדדים, תוך התחשבות לא רק בהכנסה בפועל של הצדדים, אלא לעתים קרובות ביכולתם של הצדדים להרוויח יותר, למשל,  שינוי מקום עבודה או  להוסיף מקום עבודה נוסף, או מעבר לעבודה במשרה מלאה, זמני שהות וזמני ביקור של ילדים הקטינים עם הוריהם, ועוד קרטריונים רבים נוספים .

 

התשובות לשאלות הנ"ל תלויות במידה רבה בהערכתו של השופט את נסיבות החיים של בני הזוג לפני שהחליטו להתגרש ולהגיש תביעת מזונות ולאחר מועד זה .

 

לכן, התוצאה של מחלוקת בעניין המזונות במידה רבה תלויה באופן הצגת הנתונים כלכליים והאישיים הרלוונטיים של הצדדים לבית הדין הרבני, כנסייתי , שרעי  או בית משפט לענייני משפחה .

 

על כן ולאור האמור לעיל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה .

 

 

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף ו/או יעוץ משפטי

הסכם ממון

 

מטרת הנישואין היא יצירת חיים והורות משותפים. אבל עלינו לזכור שכל אחד מבני הזוג  הוא אישיות נפרדת עם אינטרסים שונים. בימינו  שיעור גירושין גבוה, וכמעט לכל זוג שני שמתחתן  קיים סיכוי גבוה  להתגרש.

 

בשל שיעור גירושין הגבוה וחוסר הוודאות לגבי העתיד של נישואים, מומלץ לעשות הסכם בין בני זוג כדי להגן על האינטרסים שלהם ונכסיהם.

 

הסכם הנישואים יוצר מן הסדר שכזה.

 

אם אין הסכם נישואים, לעתים קרובות במקרה של גירושין מתחילה "מלחמת עולם" בין בני הזוג, כאשר כל צד מנסה לצאת ממערכת יחסים כמנצח.

 

כאשר אתה עורך הסכם נישואים, עליך לבדוק איזה נכסים הביא כל זוג עימו לנישואים, ומה יקרה עם סך הנכסים שנצברו במהלך השנים של חיים משותפים, אם בני הזוג, חס וחלילה, יחליטו להתגרש.

 

הסכם נישואים נועד כדי למנוע חלוקה לא הוגנת של רכוש במקרה של גירושין, ולעתים קרובות נוצר מצב כאשר אחד מבני זוג באמת רוצים להתגרש, עד כדי כך שהוא מוכן לוותר על הרכוש המגיע לו, וכתוצאה מכך, בן הזוג השני מתחיל לסחוט.

 

חשוב לציין כי אם הסכם הנישואים נערך ונחתם במהלך חיי הנישואין, בהתאם לחוק הקיים, צריך לקבל את אישור משפטי של הסכם שכזה, ובמידה והסכם הנישואים נערך ונחתם לפני הנישואין, די  לאשר הסכם זה בפני נוטריון.

 

הבסיס החוקי להסכם הנישואים, אחרי החתונה, הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, סעיף 2 (א)-(ב), שבו נקבע:

 

א. הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של

    בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

 

ב. האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג  עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את

    משמעותו  ואת תוצאותיו.

 

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף ו/או יעוץ משפטי