האם אדם פרטי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?

 

 

לעתים קרובות אני נשאל האם אדם פרטי שחייב כספים לנושים שונים שלא עקב ניהול כושל של עסק כלשהו, יכול להגיש  בקשה  לפשיטת רגל.

 

התשובה היא: כן

 

לא משנה באיזה אופן נוצרו  החובות, האם  נוצרו עקב ניהול כושל של עסק או או אפילו חוב כספי לבעל חנות מכולת או בכלל בשל אי יכול להחזיר חובות כלליים לנושים שונים ואשר גרמו  לאדם להגיע למצב של אי יכולת להחזיר את חובותיו.

 

 

בהתאם לההגדרה  בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980:  "חייב"  מי שבהתאם לסעיף 2 לפקודה הינו :

 

"(א)  חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הוא עצמו היה בישראל;

(2)   היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;

(3)   ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;

(4)   היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

(ב)  אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה-עשרה שנים."

 

אחד התנאים העיקרים להגשת בקשה לפשיטת רגל של החייב הינו (בהתאם לסעיף 17 לפקודה) שחובותיו אינם פחותים מ-17,481  שקלים חדשים;

 

על כן, ההגדרה של פושט רגל חלה על כולם, לרבות על אלו שניהלו עסק.

 בכאן אנו למדים של כל אדם שחובותיו עולים ע"ס 17,481 ש"ח זכאי להגנה משפטית, ללא קשר לסוג החוב, שכאמור לעיל, גם חובות קטנים שנוצרו כדוגמא בגין רכישות במכולת.

 

עם זאת, לפני שאדם מחליט  להגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל, רצוי לבחון לעומק את היתרונות והחסרונות של הליך פשיטת רגל או לחילופין אף למצוא דרכים חילופיות להסדרת חובות.

 

 

 

כתבה זו אינה מהווה תחליף ו/או יעוץ משפטי